פסק-דין בתיק ב"ל 5564-01-11

פתיח ותשתית עובדתית

1.         עניינו של תיק זה בטענת התובע כי יש להכיר בפגימה בגבו (עמוד השדרה המותני) כפגיעה בעבודה, מכוח עילת המיקרוטראומה. 

2.         בהחלטתי מיום 29.12.11 קבעתי כי התובע הוכיח תשתית עובדתית מספקת בעילת המיקרוטראומה לצורך מינוי מומחה, וזאת על בסיס העובדות הבאות:

            א.         התובע הינו יליד שנת 1957.

ב.         בין השנים 1987 - 1995 עבד התובע כנהג "חלוקה" של סחורות, בחברת "כמיפל", ובמסגרת זו ביצע חלוקה של סחורה בשלושה אזורים: נתניה; בני ברק והדר יוסף בתל אביב; חולון, בת ים ויפו. התובע עבד במשרה מלאה, ועסק משך מרבית שעות היום בנהיגה על גבי רכב מסחרי.

ג.          בין השנים 1995 - 1998 עבד התובע כנהג "חלוקה" של סחורות, בחברת "הגביע", ובמסגרת זו ביצע חלוקה של סחורה ברחבי הארץ מטבריה ועד באר שבע. התובע עבד במשרה מלאה, ועסק משך מרבית שעות היום בנהיגה על גבי רכב מסחרי.

ד.         החל מחודש יוני 1998 ועד היום עובד התובע בחברת "אגד" (סניף כפר סבא), ובמסגרת זו עובד כנהג אוטובוס, בהיקף של משרה מלאה, בנסיעות בקווים שונים ברחבי הארץ. במסגרת זו עוסק התובע בנהיגה משך כל שעות היום.

3.         ד"ר אסא לב-אל, מומחה לכירורגיה אורטופדית, אשר מונה כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין, קבע בחוות דעתו - על בסיס העובדות שפורטו לעיל - כדלקמן:

"מחלת התובע בגבו הינה מחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות. הביטוי הקליני של המחלה הינו כאב גב תחתון הקורן לרגליים מתגבר בעמידה והליכה. הביטוי הדימותי של המחלה הינו בלט של הדיסקה בין חוליתית בין החוליות המתניות השלישית והרביעית והיצרות תעלת השדרה באופן קשה.

מחלתו של התובע הנה מחלה הנגרמת כתוצאה מפעילות מספר גורמי סיכון, חלקם פנימיים ואחרים חיצוניים. גורם הסיכון הפנימי החשוב ביותר הינו גורם גנטי. קיים קושי רב לקבוע בוודאות כי יש קשר, או לשלול קיומו של קשר בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלתו. קביעת הקשר בין תנאי עבודה לבין מחלה מסוימת יכולה להיעשות בבטחה כאשר יש אירוע ברור של תאונה או כאשר יש מחקרים אפידמיולוגים המראים כי יש קשר משמעותי בין נסיבות מסוימות בעבודה ובין המחלה. קשר כזה הוכח במחקרים אפידמיולוגים רבים אצל נהגי טרקטורים, מפעילי ציוד מכני כבד, נהגי משאיות כבדות, מלגזות, טייסי הליקופטרים ונהגי אוטובוסים. התנאי הסביבתי המשותף לכל המקצועות שצוינו הינו רעד של המכונה עליה הם עובדים, הגורם לרעד כל גופי... תופעת הרכ"ג (רעד כל גופי - ס.ד.מ) נחשבת כגורם סיכון משמעותי למחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות ואף הוגדרו מדדי עוצמה לרכ"ג...

לאור כל אלה אני יוצא מהנחה שמחלתו של התובע, בנוסף לגורם הסיכון הגנטי שצוין למעלה, אכן קשורה להיותו חשוף לרכ"ג לאורך תקופה ארוכה ובעוצמה המהווה סיכון בריאותי. בהקשר זה אני רואה קשר סיבתי בין עבודת התובע, כפי שתוארה בהחלטת בית המשפט, ומחלתו. אופן השפעתו של הרכ"ג אינו מובן לחלוטין אך אי אפשר להשתמש בפרדיגמה של מיקרוטראומה בכדי להסבירו. כמו כן אי אפשר לומר כי כל מאמץ פיסי שעשה התובע במסגרת עבודתו גרמה לפגיעה כלשהי בגבו, פגיעה שניתן לאפיינה במקום ובזמן.

תנאי עבודתו של התובע השפיעו על מחלתו לא פחות מגורמים אחרים כמצוין בתשובתי...".  

4.         הצדדים בחרו שלא להפנות למומחה שאלות הבהרה כלשהן.

5.         ב"כ התובע ביקש, בסיכומיו ובסיכומי התשובה מטעמו, לקבל את התביעה על פי חוות דעתו של המומחה, אשר קבעה באופן חד משמעי כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלתו בגבו.

6.         ב"כ הנתבע ביקשה לדחות את התביעה, בהתבסס על קביעת המומחה בחוות דעתו כי "אי אפשר להשתמש בפרדיגמה של מיקרוטראומה".

הכרעה

7.         על פי תורת המיקרוטראומה, ניתן להכיר בצירוף של פגיעות כתאונה בעבודה, ככל שניתן להגיע למסקנה כי כל אחת מפגיעות אלה היא בעלת אופי "תאונתי" וגרמה לנזק מסוים, גם אם זעיר ובלתי נראה (עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.7.02). נדרש לצורך כך להוכיח תשתית עובדתית של רצף תנועות חוזרות ונשנות, שאינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן", ופועלות על מקום מוגדר. תדירותן של תנועות אלה אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אך חייבת להיות ממושכת וחוזרת (שם; כן ראו בעב"ל 25106-09-11 ננה טורי - המוסד לביטוח לאומי, מיום 2.7.12).

8.         בהתייחס לנהגים נקבע, כי " בעבודת נהג הכוללת זעזועי נסיעה על פני כבישים משובשים, לאורך שנים, במשך מספר רב של שעות בכל יום, יש לכאורה משום תשתית עובדתית מספקת לבחינת הפגיעה ממנו הוא סובל בגבו במסגרת תורת המיקרוטראומה" (דעת הרוב בעב"ל 451/08 אליהו שחף - המוסד לביטוח לאומי, מיום 31.5.09; כן ראו את עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 529 (1999); עב"ל 364/97 המוסד לביטוח לאומי - שמואל אסרף, פד"ע לה 463 (2000)). פסיקה זו הורחבה, במקרים המתאימים, גם בהתייחס לנהיגה ממושכת של נהגים מקצועיים בכבישים "רגילים" (עב"ל 53/99 עובדיה עבודי חקאק - המוסד לביטוח לאומי, מיום 29.4.03; עב"ל 1118/02 אברהם כהן - המוסד לביטוח לאומי, מיום 14.7.03).

9.         במקרה זה, וכאמור לעיל, הכרתי - לאחר דיון הוכחות - בקיומה של תשתית עובדתית מספקת בעילת המיקרוטראומה, ובהתאם מונה מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי. חוות דעתו של המומחה ד"ר לב-אל קובעת בבירור כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע כנהג לבין המחלה בגבו, וכי תנאי עבודתו השפיעו על מחלתו לא פחות מאשר גורמי הסיכון האחרים, דוגמת הגורם הגנטי.